כהן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

עסקינן בבקשה, שהגישה הנתבעת (להלן: "המבקשת"), להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים במוסד לביטוח לאומי (להלן: "ועדת העררים"), אשר קבעה כי למבקש נכות יציבה בשיעור של 10% כתוצאה מתאונת דרכים מיום 21.3.2006 (להלן: "התאונה"), אשר הוכרה גם כתאונת עבודה.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1.המבקש הגיש תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו, לטענתו, בגין התאונה.

2.ועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה את נכותו בשיעור של 10% על פי תקנה 37 (7)א לתקנות המל"ל. המל"ל הגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית, אשר קבעה בישיבתה מיום 2.11.2009, כי "אין לנכות מצב קודם מאחר וקיים רק רישום אחד כל כאבי גב תחתון ולכן אני דוחה את ערעור המל"ל".

3.המבקשת טוענת כי יש להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת ועדת העררים, שכן נפלו בהחלטתה פגמים מהותיים, שעה שעברו הרפואי של המשיב אינו מתמצה ברישום רפואי בודד, אלא בעבר רפואי "עשיר ומפואר", כלשונה. המבקשת מפנה למספר מסמכים רפואיים משנת 2000 ו- 2004 מהם עולה, בין היתר, כי המשיב נחבל בגבו כתוצאה מנפילה וכן היה מעורב בתאונת דרכים נוספת ביום 4.3.2000 במסגרתה נחבל אף בגבו.

4.כמו כן, מצילום עמ"ש מתני מיום 3.8.2004 עולה ממצא בדבר היצרות L5-S1 .

5.מנגד, טוען המשיב, כי לא נתקיים בנסיבות המקרה דנן החריג בגינו ניתן להתיר הבאת ראיות לסתור, שעה שלא הוכח כי המסמכים הרפואיים לא היו בפני הוועדה, ולא ניתן לקבוע כי לו היו עומדים בפני הועדה היו בוודאי מביאים לתוצאה שונה.

דיון

6.סעיף 6ב' לחוק קובע כי:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." (ההדגשה לא במקור)

7.מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל נעשה במקרים חריגים. בין המקרים החריגים שבהם ניתן לתת היתר לסתור את הקביעה הוזכרו טעמים משפטיים הנוגעים לפגם שנפל בהליך שנוהל במל"ל או במקרים שבהם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה (ראה בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 509 (1985), ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה (4) 77, עמ' 82-83; ע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' רחמים קמחי, פ"ד מז (4) 815).

8.מכאן, שניתן לומר כי הטעמים המיוחדים שבעל הדין צריך לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם, עשויים להיות - בעיקרון - בשני מישורים: טעמים משפטיים - כגון: שההליך הקודם של קביעת דרגת הנכות על פי דין אחר היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית או עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וטעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של הנפגע.

9.כמו כן, נקבע כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים (תקדין עליון 94(3) 847). נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.

10.לאחר עיון בכל המסמכים שהוצגו לפני הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשת לא הרימה את הנטל הרובץ על כתפיה להוכחת פגם מהותי בהחלטת ועדת העררים.

11.ראשית, המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח כי המסמכים הרפואיים, עליהם היא מסתמכת, לא היו בפני וועדת העררים;

12.שנית, עיון במסמכים הרפואיים מעלה כי אכן קיימות מספר תלונות של המשיב בדבר כאבי גב, אשר חלקן נובעות מנפילה במדרגות בשנת 2000 וחלקן קשורות לתאונת דרכים נוספת בה היה מעורב המשיב ביום 4.3.2000. ואולם, לא ניתן לקבוע כי לו היו מסמכים אלו עומדים בפני וועדת העררים, הרי שבוודאי היתה מגיעה לתוצאה שונה.

13.זאת ועוד, הנפילה במדרגות ותאונת הדרכים הנוספת בה היה המשיב מעורב התרחשו בשנת 2000. המסמכים עליהם מבקשת המבקשת להסתמך בהקשר זה לא מעידים על עבר "עשיר ומפואר" כטענת המבקשת, אלא על מספר תלונות ספורות ונקודתיות, אשר אינן מעידות על רצף טיפולי או על ראשית ראיה לנכות כתוצאה מהנפילה או התאונה הנוספת.

14.כך, כתוצאה מתאונת הדרכים הנוספת מיום 14.3.2000 טופל המשיב בשישה טיפולי פיזיוטרפיה בברך, ולא בגבו, ולאחר מכן אין כל אינדיקציה במסמכים על תלונות או רצף טיפולי בגין פגיעתו בתאונה האמורה.